<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קכ"ו</h1>
<h2>דף קעב.</h2>
הא דכתבינ' האידנ' למניין שאנו מונין בו כאן בעיר פל', לא מפני הזמה לפסול את השטר אם יעידו עדים, והלא ביום פל' עמנו הייתם במקו' פלו', כיון דבדיני ממונות לא בענן דרישה וחקירה, שלא תנעול דלת בפני לווין. ואמרי' בסוף יבמות [קכ"ב ע"ב], אין בודקין עידי נשים בדרישה ובחקירה, דכיון דאיכ' כתובה כדיני ממונות דמי, הילכך תלינן לקולא להכשיר את השטר כדריש לקיש [סנהדרין כ"ט ע"ב], דאמ' אין חותמין העדים על השטר אלא א"כ נעשה בגדול וכההיא אודיתא [שם] דלא כת' בה ואמ' לנא כתובו וחתומו והבו ליה אביי ורבא דאמ' תרויהו, והינו דריש לקיש, הכי נמי מצינו למימ' איחרוהו וכתבוהו, כדתני' ברי' תוספ' במכות [פ"א ה"ב], שטר שזמנו כתוב באחד [בניסן] בשמיטה ובאו עדים ואמרו היאך אתם מעידים על כתב זה והלא ביום פלו' עמנו הייתם במקום פל' שטר כשר ועדים כשרים, שמא איחרוהו וכתבוהו, ומייתי ברי' אחד דיני ממונו' [סנהדרין ל"ב ע"א] ואס"ד בענן דרישה וחקירה היכי תלינן שמא איחרוהו וכתביהו, וליטעמיך תיקשי לך מתני' שטרי חוב המוקדמין פסולין ומאוחרין כשירין ואס"ד בענן דרישה וחקירה מאוחרין אמאי כשרין וכו', אסיפא דבריתא, שטר שזמנו בשבת או בי' בתשרי ר' יהודה מכשיר ור' יוסי פוסל א"ל מעשה בא לפניך בצפורי והכשרתו, א"ל אם הכשרתי בזה הכשרתי ומפ' לה בגט פשוט [ב"ב קע"א ע"א], הכל מודים שאם כתוב בו הוזקקנו לעדותו ולעונתו של שטר ונמצאת עונתו מכוונת בשבת או בי' בתשרי, שטר מאוחר הוא וכשר. אלא לא מהני שכותבין שם העיר, אלא משום שני יוסף בן שמעון, שמא יש בעולם עוד יוסף בן שמעון אחר, והוי כשני יוסף בן שמעון בעיר אחת, דתנ' [שם קע"ב ע"א] שני יוסף בן שמעון הדרין בעיר אחת אין יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא שטר חוב עליהן, ואמ' בגט פשוט [שם], דאמ' להו רב לספריה וכן אמ' רב הונא לספריה כי יתיבתו בשילי כתובו בשילי ואע"ג דמימסרן לכו מילי בהיני, אלמ' דצריך להזכיר שם העיר בשטרות מקום שנכתב השטר בו ונחתם בו.
